-קבוצת העצמה לנערות -
"התחילי להרגיש את הפליאה עם גופך, כי הוא הדבר הקרוב ביותר אלייך"
(אושו)
בתקופה בה הבנות שלנו הופכות מילדות לנערות, גם הן וגם אנחנו עוברות ימים של סערות, בלבול וקושי. המעבר בגיל ההתבגרות מעורר אצלן שאלות והשגות רבות, רגשות חזקים והורמונים משתוללים, וכך גם עבורן וגם עבורנו כאמהות הקרקע תחת הרגליים כבר לא מרגישה כל כך יציבה, ויש לפעמים תחושה של איבוד שליטה, כאשר חוסר הבנה, כעסים, תסכולים וחרדות עולים על פני השטח ומטלטלים לנו את החיים. דברים שבעבר התמודדנו איתם בקלות הופכים להיות אישיו גדול, יש ימים שעוברים בצל ההתפרצויות הבלתי צפויות, ואנחנו לא תמיד יודעות מה לעשות, איך לתמוך ולעזור. אנחנו רואות את הבנות שלנו סובלות, מתאכזבות, חוות תחושות של חוסר בטחון, דימוי עצמי נמוך, פחדים וחרדות, בדידות ודיכאון... אנחנו כל כך רוצות להושיט להן יד, אבל לרוב הן הודפות אותנו, כי מבחינתן בתור נשים בוגרות, מה אנחנו כבר מבינות?
תוסיפו לזה את העידן הדיגיטלי שבו אנו חיות, שמחריף את הקושי הטבעי של הגיל, ומכביד מאוד על ההתפתחות של בנותינו. במהלך כל היום הן חשופות להצפה של מידע רב ברשתות החברתיות, אותו הן תופסות כשיקוף נאמן של המציאות, וכך סופגות לתוכן רשמים על העולם בצורה חד מימדית, לא אותנטית, מזיקה ומעוותת. שעות על גבי שעות הן נמצאות מול המסך בהוויה של פער, עסוקות בלראות איך בנות אחרות מציגות את עצמן (כמובן תמיד הכי יפות ומושלמות), ובמקביל גם הן משתתפות בתחרות הזו ועובדות קשה מאוד כדי להציג את הדימוי הנוצץ והשקרי הזה בעצמן.
בתוך כל זה אין כמעט מקום לאני האמיתי של הנערות, לרגשות שלפעמים הם קשים, או למראה שלעולם לא יכול לעמוד בסטנדרטים הבלתי אפשריים של עולם האופנה והזוהר... הבנות שלנו מוצאות את עצמן בתחושות של כשלון, חוסר אהבה עצמית ובידוד חברתי. כאשר הן עומדות מול המראה הן לא אוהבות את מה שהן רואות. ובגלל שכולם משתפים פעולה עם כללי המשחק אין להן דרך לצאת ממנו בלי עזרה. לפעמים נדמה להן שאף אחד לא מרגיש כמוהן. שהן היחידות שרואות את הצביעות שמסביב, ושבעצם הן ממש לבד. המצב הזה הולך ונהיה קיצוני יותר עם השנים והתפתחות המדיה, ומחקרים רבים מעידים על עלייה גדולה במספר הנערות הסובלות מחרדה דיכאון ובדידות בגיל ההתבגרות. אנחנו כאמהות לא יכולות להשלים עם המצב הזה, ובאופן טבעי מחפשות פתח ואפשרויות להעצים את בנותינו.
את הקבוצה לנערות הקמתי במטרה לתת מרחב מיוחד לבנות בגיל ההתבגרות בתוך הכאוס של חייהן. ליצור עבורן מקום בטוח בו הן חוות תחושת שייכות ושותפות עם נערות בנות גילן, ומכירות בכך שהן לא לבד עם התחושות האישיות הסוערות שלהן. כאשר תחושת הבדידות מתחלפת בתחושת שייכות, תפיסת המציאות משתנה ודברים מתחילים להיראות ולהתגלגל אחרת. בקבוצה אנו שמות דגש על חיזוק הדימוי והערך העצמי, וחיבור לחוזקות וליכולות הפנימיות. הנערות מקבלות כלים להתמודדות ולחיזוק הביטחון העצמי במצבים רגשיים וחברתיים שונים. אנו מתייחסות גם לתופעת השתייה והשימוש בסמים ויוצרות מודעות לגבי ההשלכות ההרסניות שלה. הנערות מפתחות מודעות ומבינות כיצד דברים אלה מעמיקים את תחושת הניכור והבדידות הפנימיים, מחזקות את עמוד השדרה ואת הכוח לסרב להם ולא להיגרר לתוכם בתמימות.
הקבוצה לנערות מעניקה מעגל חם ותומך לשיתוף כן, יחד עם חיבוק עוטף ועידוד להם כל אחת זקוקה ברגעי משבר וקושי. יחד אנחנו עוברות את הגלים הגבוהים של גיל ההתבגרות, משתפות בכאבים ובספקות, וגם חוגגות את ההצלחות ומפרגנות זו לזו. האווירה בקבוצה מאפשרת לנערות להפוך את תקופת גיל ההתבגרות לתקופה מיטיבה ומצמיחה, יחד עם כל האתגרים שבה. בנות שהשתתפו בקבוצות לנערות מספרות כי הקבוצה עזרה להן להתייצב ולהתחזק, לאהוב את עצמן ולהרגיש שלמות ומחוברות יותר בעולם שלעיתים דואג לנתק אותן מעצמן. בקבוצה הן נוכחו לדעת שיש עוד בנות שרואות ומבינות את הדברים כמותן, והרגישו סופסוף שייכות.
אני מזמינה כל נערה שצריכה מרחב מעצים לגדול בו, לבוא ולגלות בקבוצה את הייחוד ואת היופי שלה, להתיידד עם כל החלקים שבה, ולהרגיש שיש לה מקום בעולם, שהיא נפלאה, אהובה ושווה בדיוק כמו שהיא. אם את אמא לנערה ומעוניינת בפרטים על הקבוצה אשמח לדבר איתך ועם בתך, וכמו כן בנותיי המתבגרות ישמחו לשוחח עם בתך בגובה העיניים ולענות על כל שאלותיה.