בבסיסה של התרפיה בתנועה עומדת ההנחה שאנחנו יחידה אחת: גוף ונפש. הגוף הוא חלק מאיתנו, הוא ראי וביטוי מדויק למה שקורה בפנימיות שלנו, ודרכו ניתן גם להשפיע עליה. הטיפול בתנועה נותן לגוף משמעות מיוחדת, ומשתמש בו להשגת מטרות פסיכותרפויטיות, רגשיות ומנטליות. ההנחה המרכזית היא כי תנועות ומנחי הגוף משקפים מצבים נפשיים פנימיים, והטיפול בתנועה מאפשר לנו לאבחן אותם ולעבוד איתם ליצירת שינוי.


השימוש בגוף ככלי להרחבת התודעה הוא פורץ דרך, וזאת מכיוון שאנחנו חיים בעידן שבו ההישגים השכליים הם אלה שמואדרים ומוערכים, ורובנו חיים בניתוק מגופנו. הישגים גופניים מקבלים פידבק חיובי רק כאשר מדובר בשיפור המראה החיצוני או הכושר הגופני, אבל תשומת לב לתחושות הגוף ולמה שהוא מנסה לומר לנו לא נתפסת כבעלת חשיבות, ולא לימדו אותנו איך להתכוונן למקום הזה, איך להיות מחוברים לגוף שלנו באמת, איך להיות בחוויה שהגוף זה אנחנו ואנחנו זה הגוף.


כאשר אנחנו חווים כאב בגוף, או קושי ומגבלה תפקודיים, אנחנו מרגישים אכזבה ולחץ, והרבה פעמים אומרים ש"הגוף בוגד בנו"... התייחסות זו נובעת מתוך תפיסה של נפרדות מהגוף, כאילו הגוף שלנו הוא ישות אחרת ממי שאנחנו, ופועל בלי קשר לפנימיות שלנו... אבל אין דבר רחוק יותר מן האמת! כאשר אנחנו לומדים לעצור לרגע ולנשום, לשים לב לגוף ולא רק למחשבות ורגשות, אנחנו מצליחים להתקרב לעצמנו באמת, לרצונות הכי עמוקים שלנו. לגמישות שבנו. אנחנו יכולים להשתחרר מהלחצים והעומסים שמלווים אותנו בחיי היומיום, מחוויות הסטרס, התפקידים השונים בבית ובעבודה, המשימות, וכל מה שגורם לנו להיות נוקשים ותפוסים, ולקבע החזקה ומנחים הגורמים לנו לכאבים.


התרפיה בתנועה מחברת אותנו למקומות הזורמים, הגמישים, הרכים. דרך החוויה הגופנית אנחנו נוגעים בתחושות ורגשות שאולי כבר מזמן שכחנו שקיימים בנו. אנחנו חשים על בשרנו עד כמה שיפור באיכות חיינו קשור קשר הדוק ביכולת שלנו להתגמש, פיזית ונפשית. החיבור בין התובנות שלנו על עצמנו ובין החוויה והתחושה של גופנו מאפשר הבנות עמוקות ביותר, שנטמעות בתוכנו ולא נשכחות במהרה.


הטיפול בתנועה הוא דרך, מסע ותהליך המאפשר לנו להגיע לרבדים עמוקים של גרעין ה"אני" שלנו. לילד או לילדה שבפנים. חווית התנועה האקספרסיבית והאותנטית שמתקיימת בחדר הטיפולים מאפשרת להגיע לערוצים מופלאים של חיוניות, של כל מה שהוסתר עד עכשיו היטב בעזרת המילים והקוגניציה שלנו. התנועה מאפשרת חוויה פרה וורבלית של העולם, להרגיש את עצמנו ואת הסביבה ממש כפי שהיינו כתינוקות, לפני לימוד השפה וחיבורי המילים, לפני זיהוי הרגשות והמחשבות שלנו.


זוהי המתנה הקסומה של התרפיה בתנועה, אותם רגעים מיוחדים במינם שהחוויה התנועתית והתחושתית מעניקות לנו, והם נוגעים במקומות עמוקים מאוד ומאפשרים נקודות מפנה. רגעים משמעותיים שפותחים לנו פתח למודעות רחבה ועמוקה יותר, ומחברים אותנו לכוחות הפנימיים החיוניים לנו בדרך לשינוי. התנועה יוצרת חיבור מופלא אל הילדה שבי, דרכה אני יכולה "למצוא את עצמי ולאבד את עצמי בעת ובעונה אחת", לעשות אינטגרציה בין החלקים הילדיים והבוגרים שבי, ולהשפיע על כל מערכות היחסים בחיי, אלה שביני לבין העולם, ואלה שביני ולבין עצמי.


התנועה היא גם החוצה וגם פנימה, והטיפול בתנועה יוצר דיאלוג מתמיד בין החוצה לפנים. כשאני מוציאה ומבטאת החוצה אני עושה באותו זמן דרך עמוקה פנימה. הדיאלוג הוא גם בין כיווץ והרפיה, בין המקומות בהם אני מכווצת, מפחדת, חסומה, נוקשה מסתירה... ובין המקומות בהם אני פתוחה, גלויה, גמישה ומשוחררת. תנועה היא היכולת לשחרר, להשתחרר, להרפות. כשאנחנו מרפים משהו קורה ומתחיל לנוע. להרפות זה לקבל את כל מה שאינני מסוגלת לשנות, ולנסות לשנות את כל מה שאני יכולה בעזרת המודעות שלי והתובנות שלי. התנועה הינה זרימה בין שני כוחות אלה, שהאיזון ביניהם הוא המפתח והתפילה לחיים מאושרים.