לא לפחד מהפחד - להתיידד עם החרדה

אנחנו מוקפים מכל מקום בהטפות לחשיבה חיובית...

אבל איך אפשר באמת לשנות את המחשבות הטבעיות שלוקחות אותנו למקומות אפלים של דאגות? תסריטים מפחידים? מחשבות שליליות?
 
אנחנו יודעות שזה פוגע בנו ומפריע לחיות בצורה מלאה ושמחה.
אנחנו יודעות שהחיים קצרים וכדאי לנצל אותם לשמחה ושלווה.
אנחנו יודעות שלא יעזור לקטר ולהתעסק עם הקושי והשלילה.
 
ומישהו דואג טוב טוב להחדיר לראשנו שהחיים שלנו אמורים להיות שמחים ומאושרים. שטבועה בנו הנטייה להנות מכל רגע. שנולדנו עם המנטרה שצריך לשמוח עם מה שיש, כאילו שזה הדבר הטבעי והנכון לנו.
 
אז לא! דווקא לרובנו, הטבעי שלנו לוקח אותנו לדאגות ולקשיים.

הידיעה שהחיים נגמרים. פחד מהמוות. הדאגה לאבד את הטוב מייצרת דאגות וחרדות. אם נלמד לקבל את זה שה טבעי לנו ונדע להשלים עם זה באמת. אז ייפתח לנו צוהר של חשיבה חיובית דווקא.
 
אז לא רק שרובנו נולדים עם נטייה טבעית לראות את הקושי, לכאוב, לפחד ולחשוב חיובי מצריך הרבה עבודה ותרגול. אנחנו גדלים גם עם רגשות אשמה שאנחנו אמורים להיות במקום אחר טוב יותר. שאנחנו אמורים להיות מחוברים בכל רגע לערוץ המודעות שיודע באופן טבעי להיות חיובי, לעורר בנו את השמחה והחיוניות, מזכיר לנו בכל רגע ורגע את חשיבות החשיבה האופטימית.
 
כך אנחנו נמצאות במעגל אינסופי של תהיות...
למה אנחנו לא מאלה שחושבים חיובי?
למה אנחנו לא מאושרות עם מה שיש?
למה החרדות והפחדים האלה שלא מביאים אותנו לשום מקום מטרידים ומפריעים
ואנחנו לא מצליחים לשלוט בהם?
 
ברגע שנבין שזהו תרגול כמעט יומיומי - ממש כמו לאמן את השריר בחדר כושר... כך גם אנחנו יכולות לאמן את שרירי התודעה דווקא אם נזרום איתם ולא נתנגד להם. נבין שזה דווקא חלק טבעי מאיתנו. נלמד להרפות לתוכם , לחבק אותם. רק אז הם “יסכימו” לפנות מקום לחשיבה חדשה מקבלת וחומלת זו המאפשרת להרגיש טוב יותר. להיות שלווים עם עצמנו ועם הסובבים אותנו.
 
במשך השנים ראיתי איך הכל מתחבר למקום אחד - להווה. כרגע אני בעיצומו של קורס מיינדפולנס שמתרגל את החוויה של קבלת הרגע והאני העצמי והגופני כמו שהוא. להתבונן בו להרגיש אותו לחוות אותו ולקבל. זה מצטרף לידע שלי בשיטת טיפול שנקראת se ובה ההתמקדות בגוף ובכאבים בגוף משחחרת אותו מזיכרון טראומטי שמביא לסבל. זה מצטרף גם לכל התאוריות הפסיכולוגיות והגופניות שמדברות על הרפפיה לתוך הדבר, של קבלה אמיתית של מה שיש . משם צומחים הדברים הכי מופלאים. משם צומחת השלווה.
 
את האושר שלכן לא תמצאנה בלהיות הפי הפי הפי… מחקרים מעידים על כך שאדם מאושר הוא לווא דווקא אדם שמח. שמציאת משמעות לחיינו היא זו המביאה עימה אושר. ויקטור פרנקל כותב על כך רבות בספרו על מציאת משמעות מתוך קושי גדול. את האושר שלכן תמצאו מתוך קבלה עצמית אמיתית שמתוכה תלמדו לאהוב את עצמכן בדיוק כמו שאתן. עם החרדות.
 
לא אתן כאן 10 טיפים של איך להתיידד עם החרדה. אין לכך שום ערך אם לא מעמיקים ומתרגלים. רק תצאנה עם אותן התובנות שכולנו יודעות ואח”כ יבוא התסכול של אני לא מצליחה לשנות את המחשבות שלי ואת דפוסי ההתנהגות שלי . רק אומר באופן פשוט שמנסיוני אפשר להתיידד עם החרדה באופן כזה שהיא מפנה מקום לתחושת מלאות סיפוק ומשמעות גדולה לחיי.