טיפול בתנועה

בבסיסה של התרפיה בתנועה עומדת ההנחה שאנחנו יחידה אחת: הגוף והנפש. זהו למעשה פן נוסף של טיפול פסיכותרפויטי כאשר לגוף ולתנועה משמעות מיוחדת להשגת מטרות טיפוליות. בבסיסו של הטיפול ההנחה כי תנועות ומנח הגוף משקפות מצבים רגשיים פנימיים. העבודה בטיפול בתנועה כמו שאני רואה אותה מתקיימת  במספר רבדים ובהתאם ובתשומת לב מירבית לייחוד של כל מטופל. בעידן שלנו שבו ההשגים השכליים מואדרים ומוערכים רובינו הולכים מנותקים מגופנו. אני שומעת ממטופלים רבים את חווית הניתוק שלהם מגופם: "אני מנותק/ת מהגוף שלי: ראש לחוד, גוף לחוד".

הלחצים והעומסים שמלווים אותנו בחיי היומיום שלנו לא מאפשרים לנו רגע לעצור, רגע לנשום... רגע להתקרב לעצמנו באמת. לרצונות הכי עמוקים שלנו. לגמישות שבנו. חוויות הסטרס, התפקידים השונים בבית ובעבודה, המשימות, ה"להשיג" גורמים גם לגוף שלנו להיות נוקשה, תפוס, ולקבע מנחי גוף הגורמים לנו לכאבים.

תרפיה בתנועה מחברת אותנו למקומות הזורמים, הגמישים, הרכים. לתחושות ורגשות שאולי כבר מזמן שכחנו שקיימים בנו. להבנה ששיפור באיכות חיינו קשורה קשר הדוק ביכולת שלנו להתגמש (פיזית ונפשית). החיבור בין התובנות שלי על עצמי ובין כיצד אני חווה וחשה את גופי הוא חיבור המאפשר הבנות עמוקות ביותר.
 
אורך הטיפול כשעה וחצי והוא משלב בתוכו שיחה, תשומת לב לתחושה ולגוף ותנועה. הוא מאפשר חיבור בין הקוגניטיבי לריגשי ולתחושתי. ומאפשר חוויה הוליסטית שלמה של ה"אני".

הטיפול מאפשר למטופל להגיע לרבדים עמוקים של גרעין ה"אני" שלו. לילד שבו. חווית התנועה האקספרסיבית האותנטית שמתקיימת בחדר הטיפולים מאפשרת להגיע לערוצים עמוקים של חיוניות, של מה שהוסתר עד עכשיו היטב בעזרת המילים והקוגניציה. התנועה כחוויה פרהוורבלית, ממש כפי שהיינו כתינוקות לפני לימוד השפה וחיבורי המילים. לפני זיהוי הרגשות והחוויות התחושתיות בלבד. אלו רגעים מיוחדים במינם שרק בעזרת החוויה התנועתית והתחושתית נוגעים במקומות פורצי דרך. מאפשרים מודעות רחבה ועמוקה יותר והם הם אשר בסופו של דבר בשלב השני יאפשרו את מציאת הכוחות החיוניים בדרך לשינוי.

זוהי דרך, זהו מסע ותהליך. זוהי מתנת התרפיה בתנועה. מבחינתי תנועה היא דרך להגיע למקומות הכי עמוקים של הילדה שבי וגם "למצוא את עצמי ולאבד את עצמי בעת ובעונה אחת" תנועה מאפשרת לעשות אינטגרציה בין כל החלקים האלה: החלקים הילדיים, החלקים הבוגרים, איך אני בכל מערכות היחסים ביני לבין העולם, ביני ולבין עצמי.

תנועה היא היכולת לשחרר, להשתחרר, להרפות. רק כשמרפים משהו קורה ומתחיל לנוע. התנועה היא החוצה ופנימה. כשאני מוציאה החוצה אני עושה דרך עמוקה פנימה. הדיאלוג המתמיד בין החוצה לפנימה, בין כיווץ והרפייה. המקומות בהם אני מכווצת, מפחדת, חסומה, נוקשה מסתירה וכד.. ובין המקומות בהם אני פתוחה , גלויה, גמישה ומשוחררת. להרפות זה לקבל את כל מה שאינני מסוגלת לשנות ולנסות לשנות את כל מה שאני יכולה בעזרת המודעות שלי והתובנות שלי. התנועה הינה זרימה בין שני כוחות אלה.
 
למידע נוסף לחצי על הקישורים הבאים: